בעיקרון אין חובה ברואה חשבון, אך בשל העובדה כי העוסק הפטור חייב במס, יש לבצע תכנוני מס יעילים על מנת לחסוך בתשלומי המסים ולהימנע מתשלומי מס גבוהים בסוף השנה.

כמובן. ניתן להכיר בהוצאות הבית (חשמל, מים, ארנונה, אינטרנט, טלפון וכד’) באופן יחסי (כיחס שבין שטח העסק לשטח הבית כולו).

חשוב לציין כי הוצאות שכר דירה למגורים אינן מוכרות כלל.

מבחינת רשויות המס- יש לפתוח תיק ניכויים במס הכנסה ובביטוח לאומי.

בעת קבלת עובד לעבודה- יש להחתים את העובד על הסכם העסקה ועל טופס 101.

באופן שוטף יש לוודא כי העובדים מבצעים כניסה ויציאה בשעון נוכחות.

העסקת עובדים הוא עניין רגיש מאוד מבחינת החוק והמורכבות ולכן אנו מלווים את לקוחותינו לאורך כל הדרך ומוודאים שכמעסיקים הם יעמדו בכל הוראות החוק הנדרשות מהם, דבר שיחסוך תביעות עתידיות מצד העובדים.

שכר הברוטו של העובד הוא לא ההוצאה היחידה של המעסיק. למעשה, קיימת תוספת של כ- 25%-35% לשכר הברוטו, שמביאה בסופו של דבר לעלות המעסיק. עלות זו מורכבת משכר הברוטו של העובד ומתשלומים סוציאליים נוספים, כגון: ביטוח לאומי, פנסיה ופיצויים, ימי חופשה, מחלה, הבראה ועוד.

אישור ניכוי מס במקור הוא אישור הניתן על ידי מס הכנסה ועל פיו הלקוח יודע האם עליו לנכות מס כלשהו מהתשלום לספק שלו. כך לדוגמה, לקוח שמעוניין לשלם לספק 100 ש”ח בודק האם לספק שלו קיים אישור ניכוי מס במקור. הלקוח מצא כי יש לנכות מהספק 5% במקור, ולכן ישלם לספק 95 ש”ח ויעביר לרשות המסים 5 ש”ח בגין המס שנוכה מהספק. הכסף שנוכה מהספק ייחשב מבחינתו כמקדמה לתשלום המס השנתי שלו לרשות המסים.

במידה ואין לכם אישור ניכוי מס במקור- הלקוח שלכם מחויב לנכות 30% מגובה העסקה ולהעביר את התשלום למס הכנסה.

על מנת להימנע ממקרים כאלה, אנו דואגים לחדש לכל לקוחותינו את אישורי ניכוי המס במועד ובכך התשלומים מהלקוחות זורמים אליהם ללא תקלות.

תחילה חשוב להדגיש כי קיימים יתרונות רבים בהתאגדות כחברה בע”מ. על יתרונות אלה ניתן לקרוא במאמר עוסק מורשה או חברה בע”מ.

עם זאת, התאגדות כחברה בע”מ מצריכה משאבים כלכליים גדולים יותר בהשוואה לעוסק מורשה. חשוב מאוד גם לבחון את היבטי המס, את התוכנית הכלכלית של החברה, גובה השכר לבעלי השליטה ועוד. לאחר שאנו בוחנים את כל הפרמטרים אנו יכולים לקבוע האם מבחינה מיסויית וכלכלית הדבר נכון. חשוב מאוד להתייעץ עם רואה החשבון בטרם המעבר לחברה בע”מ ולבחון את כל ההיבטים וההשלכות הנגרמות כתוצאה מכך

בעת הקמת החברה, ממלאים בעלי המניות טופס לרשם החברות ובו הם מציינים שלושה שמות אפשריים לחברה אותה הם מעוניינים להקים (בסדר יורד כך שהשם הראשון הוא בעל העדיפות הגבוהה ביותר).

רשם החברות מבצע בדיקה של השמות. במידה וקיימת חברה בעלת שם זהה, או שהשם עלול לגרום להטעיית הציבור וכד’- רשם החברות יפסול אותו ולא יאפשר לחברה להתאגד בשם זה.

חברה משפחתית היא חברה שכל בעלי המניות בה הם משפחה. צורת המיסוי של חברה זו היא בהתאם למדרגות המס (מיסוי יחידים), בעוד בחברה רגילה המס הוא בהתאם לשיעור מס חברות.

על מנת למשוך דיבידנד, על החברה לעמוד בסעיף 302(א) לחוק החברות, הקובע כי חברה רשאית לבצע חלוקה מתוך רווחיה (מבחן הרווח),  ובלבד שלא קיים חשש סביר שהחלוקה תמנע מן החברה את היכולת לעמוד בחבויותיה הקיימות והצפויות, בהגיע מועד קיומן (מבחן יכולת הפירעון).

במסגרת תכנוני המס והייעוץ שאנו מעניקים ללקוחותינו, אנו דנים יחד איתם בשאלת חלוקת דיבידנדים ובכדאיות הכלכלית בביצוע החלוקה.

הדוח השנתי ליחידים ולעצמאים מוגש על גבי טופס 1301 ולחברות על גבי טופס 1214.

הדוח השנתי כולל את כל ההכנסות של הנישום מכל המקורות (עסק, עבודה כשכיר, תגמולים, קצבאות, שכר דירה, פיקדונות, דיבידנדים ועוד).

מנגד, הדוח כולל את הזיכויים והניכויים השונים של הנישום (תשלומים לביטוח לאומי, קרנות השתלמות, ביטוחי חיים, ישוב ספר, שירות בצה”ל, סיום תואר אקדמי ועוד).

מהדוח השנתי נגזרת חבות המס של הנישום ומכאן החשיבות הגבוהה שלו.

אנו בחג’ג’ ושות’ מבצעים סקירה של כל סוגי ההכנסות, עורכים בירור של כל הזיכויים והניכויים של הנישום כך שחבות המס תהיה קטנה ככל הניתן במסגרת החוק.

לאחר הגשת הדוח השנתי, קיימות 3 אפשרויות: החזר מס (במידה ושולמו מיסים גבוהים במהלך השנה), חבות מס (במידה ונותר מס לשלם) או מס אפס (במידה והמס ששולם תואם באופן מלא את המס בפועל).

הצהרת ההון היא הדרך של רשויות המס לבחון את הגידול בהון של הנישום בטווח זמן מסוים. הצהרת ההון הראשונה היא הצהרה חשובה מאוד, שכן היא מהווה את הבסיס להצהרות הבאות אחריה.

בדרך כלל, מספר שנים לאחר הגשת הצהרת ההון, יתבקש הנישום להגיש הצהרת הון נוספת. לאחר עריכת הצהרת ההון, תתבצע השוואת הון, בה אנו בוחנים את הגידול או הקיטו בהון בין שתי ההצהרות ומסבירים אותו באמצעות ההכנסות של הנישום בין שתי ההצהרות. שינוי בהון שלא יוסבר, ייבדק על ידי רשויות המס ויגרור מס וסנקציות נוספות. מכאן החשיבות האדירה של רואה החשבון בהגשת הצהרת ההון

הנהלת חשבונות כפולה מתבצעת בשני צדדים: צד חובה וצד זכות.

בהתאם לשיטה זו, ניתן לקבל מידע אודות סעיפים תוצאתיים (רווח והפסד) וכן סעיפים מאזניים (שלגביהם לא קיים מידע בשיטת הנהלת חשבונות חד צדית).

כל עוסק יכול לבחור לנהל את חשבונותיו לפי השיטה הכפולה, אך יש לשקול את הדבר משום שבשל מורכבותה- שיטה זו יקרה יותר ודורשת משאבים רבים מהשיטה החד צדית.

יחד עם זאת, חברות ועסקים בעלי מחזור ומספר עובדים העולה על זה שנקבע בהוראות ניהול ספרים יהיו חייבים בהנהלת חשבונות בשיטה הכפולה והם לא יוכלו לדווח בשיטה החד צדית הפשוטה.

מומלץ מאוד להתייעץ עם רואה חשבון על מנת לבחון את העמידה בהוראות ניהול ספרים ולדווח בשיטה הנכונה

יש לנו מאמר בנושא שיענה באופן מפורט על השאלה הזאת. למאמר בנושא דיווח על בסיס מזומן.

ובקצרה- להלן רשימת העוסקים הרשאים לדווח למע”מ על בסיס מזומן:

• בעלי מקצועות חופשיים, כגון: רואי חשבון, עורכי דין, אדריכלים, יועצים, כלכלנים, שמאים וכד’- ללא הגבלת מחזור הכנסות או מספר מועסקים.

• רופאים, בעלי בתי ספר לנהיגה, בעלי בתי ספר, סוחרי מקרקעין, סוחרי רכב, עוסקים במתן אשראי, מכירת מנויים לעיתון או מופעים- ללא הגבלת מחזור הכנסות או מספר מועסקים.

• נותני שירותים, כגון: בתי מלון, אולמות אירועים, שירותי הובלות, מוסכים, שיפוצים וכד’- אשר מחזור עסקאותיהם לא כולל מע”מ אינו עולה על 15,000,000 ש”ח בשנה.

• עסקאות מקרקעין וקבלנים- בסיס המזומן חל לעניין מקדמות המתקבלות לפני מסירת המקרקעין, או גמר עבודות הבניה לקונה.

• מוכרי טובין שמחזור העסקאות השנתי שלהם אינו עולה על 2,000,000 ₪, לא כולל מע”מ.

• יצרנים אשר מחזור העסקאות השנתי שלהם אינו עולה על 3,450,000 ₪, כולל מע”מ.

• עוסק, מלכ”ר או מוסד כספי, שקיבל שירות לפי תקנה 6א לתקנות מע”מ מאדם שאינו רשום כעוסק ועיקר הכנסתו ממשכורת, גמלה או קצבה (חשבונית עצמית).