חברות יגיעה אישית: ייחוס הרווח שמעל 25%
צילום: Direct Media (StockSnap) · רישיון CC0 1.0, ללא זכויות יוצרים
מ־1.1.2025 חל על חברות מעטים כלל חדש: כשחברה מרוויחה מהעבודה האישית של בעליה יותר מ־25% מההכנסות שלה, הרווח העודף מיוחס לבעל המניות ומחויב אצלו לפי שיעורי המס של יחיד. המאמר מסביר על מי הכלל חל, איך מחשבים את הסכום, ומי פטור ממנו.
איפה זה כתוב בחוק
את הכלל קוראים לפעמים “סעיף 62 החדש”. המקום המדויק הוא סעיף קטן (א1) בסעיף 62א לפקודת מס הכנסה. הוא נוסף בתיקון 277 לפקודה, שהתקבל בכנסת ב־31.12.2024, וחל על הכנסות שהופקו מ־1.1.2025 ואילך.
סעיף 62א עצמו קיים שנים רבות, והוא עוסק במה שמכונה חברות ארנק: מקרים שבהם הכנסה של החברה נחשבת להכנסה של בעל השליטה, למשל כשהוא עובד בפועל כמו עובד של לקוח אחד. ההבדל הוא שסעיף (א1) חל גם כשהפעילות לא דומה לעבודה של עובד. הוא מייחס רק את הרווח שמעל 25%, ולא את כל ההכנסה.
מושגים שצריך להכיר
- הכנסה מפעילות עתירת יגיעה אישית: כל הכנסה של החברה שאינה “הכנסה אחרת”. הכנסה אחרת היא ריבית והפרשי הצמדה, דיבידנד, דמי שכירות, תמורה ממכירת נכס, מכירת ניירות ערך שהם מלאי עסקי, ומכירת זכות במקרקעין. בפועל, כמעט כל ההכנסה מהעסק עצמו נכללת.
- בעל מניות פעיל: יחיד תושב ישראל שמחזיק, לבד או יחד עם אחר, 30% לפחות מסוג כלשהו של אמצעי השליטה, או בעל מניות שההכנסה של החברה נובעת, כולה או חלקה, מהיגיעה האישית שלו. מי שמשתתף בניהול החברה נחשב פעיל, אבל חבר דירקטוריון בלבד לא.
- שיעור רווחיות: ההכנסה החייבת מהפעילות עתירת היגיעה האישית, בתוספת תשלומים לחברה קשורה, חלקי ההכנסה מאותה פעילות.
- תשלומים לחברה קשורה: תשלומים לחברה שיש לחברה יחסים מיוחדים איתה, כשאחת המטרות העיקריות שלהם היא הפחתת מס בלתי נאותה, או כשהחברה המשלמת לא הצהירה שאין זו המטרה. הם מוחזרים לחישוב כדי שלא יהיה אפשר להוריד את הרווחיות באופן מלאכותי.
מתי הכלל חל
הייחוס חל על חברת מעטים כשמתקיימים שני התנאים:
- ההכנסה מפעילות עתירת יגיעה אישית בשנת המס נמוכה מ־₪30 מיליון כפול מספר בעלי השליטה בחברה. בעל שליטה וקרובו נספרים כאחד.
- שיעור הרווחיות של החברה באותה שנה עלה על 25%.
הכלל לא חל על חברת משלח יד זרה, חברה נשלטת זרה, חברה מועדפת, חברה מוטבת או חברה עם מפעל מאושר לפי החוק לעידוד השקעות הון.
מי פטור
הכלל לא חל על חברה שיש בה מחזיק מהותי (יחיד תושב ישראל שמחזיק 30% לפחות מסוג כלשהו של אמצעי השליטה), כשהוכח לפקיד השומה אחד מאלה:
- אף מחזיק מהותי אינו “מחזיק בעל רווחים”: כלומר, אצל כל אחד מהם סך הרווחים הנצברים בכל החברות שהוא מחזיק בהן כמחזיק מהותי לא עלה על ₪750,000 בסוף השנה הקודמת.
- חברה יחידה עם רווחים נמוכים: אף בעל שליטה בחברה אינו בעל שליטה בחברה אחרת, וגם הרווחים הנצברים של החברה בסוף השנה הקודמת לא עלו על ₪750,000. חברה לא פעילה בלי רווחים נצברים לא נחשבת “חברה אחרת”.
איך מחשבים את הסכום שמיוחס
מההכנסה החייבת מהפעילות מנכים 25% מההכנסה מהפעילות (אחרי ניכוי תשלומים לחברה קשורה). מה שנשאר מיוחס לבעל המניות הפעיל, לפי החלק שלו בזכויות לרווחי החברה, ומחויב אצלו כהכנסה מיגיעה אישית לפי שיעורי המס ליחיד.
לדוגמה, לחברה של יועץ שמחזיק בה 100%:
| נתון | סכום (ש״ח) |
|---|---|
| הכנסה מהפעילות | 1,000,000 |
| הכנסה חייבת מהפעילות | 600,000 |
| שיעור רווחיות | 60% |
| 25% מההכנסה מהפעילות | 250,000 |
| מיוחס לבעל המניות | 350,000 |
הדוגמה מניחה שאין תשלומים לחברה קשורה ושהחברה לא זכאית לאחד הפטורים. ₪250,000 נשארים בחברה וממוסים במס חברות. ₪350,000 נכנסים לדוח האישי של בעל המניות.
הקלה לשנת 2025
בשנת המס 2025 בלבד אפשר לבחור, במקום שיעור הרווחיות של 2025, בממוצע שיעורי הרווחיות של 2023 עד 2025.
חברה שהיא שותפה בשותפות
אם החלק של החברה בהכנסות שותפות הוא 10% לפחות, מביאים בחשבון את ההכנסות וההוצאות של השותפות לפי החלק של החברה. אם החלק נמוך מ־10%, הכלל הזה לא חל, ובמקומו חל כלל אחר: 55% מההכנסה שמיוחסת לחברה מהשותפות נחשבים להכנסה של בעל השליטה, אם היא נובעת מהיגיעה האישית שלו.
מה קורה אחרי הייחוס
- רואים כאילו החברה שילמה לבעל המניות את הסכום בעד שירותים, והתשלום הזה הוא הוצאה של החברה.
- כנגד ההכנסה המיוחסת מותרות רק ההוצאות שנועדו להפיק אותה, או חלק יחסי מההוצאות אם אי אפשר לזהות אותן.
- כשהחברה מחלקת רווחים שכבר חויבו אצל היחיד לפי הסעיף, החוק קובע שרואים אותם כאילו לא חולקו.
- אם החברה בחרה לחלק דיבידנד באותה שנה, מס החברות ששולם על ההכנסה לפי חלקו של בעל המניות ומס הדיבידנד שנוכה במקור מקוזזים מהמס שבעל המניות חייב בו לפי הסעיף.
- רווחים שיוחסו לבעל המניות יורדים מהרווחים הנצברים שעליהם מחושבת התוספת למס לפי חוק הרווחים הכלואים.
מה כדאי לעשות לקראת סוף 2026
- לחשב את שיעור הרווחיות של החברה לפי הנתונים בפועל של 2026.
- לבדוק אם אתם, או מישהו מבעלי השליטה, שולטים בחברה נוספת, ומה הרווחים הנצברים בכל החברות.
- לבדוק את הסכמים עם חברות קשורות, כי תשלומים כאלה מוחזרים לחישוב.
- לבדוק עם רואה החשבון את השילוב בין משכורת לדיבידנד. משכורת שהחברה משלמת לכם היא הוצאה שלה, ולכן היא משפיעה על שיעור הרווחיות.
החוזר הרשמי שבתוקף לגבי הסעיף הוא חוזר מס הכנסה 10/2017. רשות המסים הפיצה טיוטת חוזר חדש שאמור להחליף אותו, ועד שיפורסם בנוסח סופי חלק מהפרשנות עוד עשוי להשתנות. אנחנו מחשבים את הרווחיות ואת הסכום המיוחס לכל חברה, ומשלבים את התוצאה בדוח האישי ובדוח של החברה.
שאלות נפוצות
האם הכלל חל רק על רופאים, עורכי דין ורואי חשבון?
לא. החוק לא מונה מקצועות. כל הכנסה של החברה שאינה הכנסה פסיבית (ריבית, דיבידנד, שכירות, מכירת נכס, ניירות ערך או מקרקעין) נחשבת להכנסה מפעילות עתירת יגיעה אישית. השאלה היא אם יש בחברה בעל מניות פעיל, ואם שיעור הרווחיות עולה על 25%.
אם הרווחיות של החברה שלי היא 20%, האם משהו מיוחס אליי?
לפי סעיף 62א(א1), לא. הייחוס חל רק כששיעור הרווחיות בשנת המס עולה על 25%. עדיין צריך לבדוק אם חלים המקרים האחרים של סעיף 62א, כמו פעילות שדומה לעבודה של עובד.
יש לי חברה אחת עם רווחים נצברים קטנים. האם אני פטור?
ייתכן. הכלל לא חל אם הוכח לפקיד השומה שאף אחד מבעלי השליטה אינו בעל שליטה בחברה אחרת, ושהרווחים הנצברים של החברה בסוף השנה הקודמת לא עלו על ₪750,000. יש גם פטור לפי סך הרווחים הנצברים בכל החברות של המחזיקים המהותיים. כדאי לבדוק את הנתונים עם רואה החשבון.
מה קורה עם הכסף שמיוחס אליי אם הוא נשאר בחברה?
מבחינת מס, רואים כאילו החברה שילמה לכם אותו כתמורה לשירותים, והוא נכנס לדוח האישי שלכם גם אם לא משכתם אותו. אם החברה מחלקת לכם דיבידנד באותה שנה, מס החברות ומס הדיבידנד שנוכה מקוזזים מהמס שלכם לפי הסעיף.
החברה שלכם מרוויחה יותר מ־25% מההכנסות? נשמח לחשב אתכם מה מיוחס אליכם אישית לפי סעיף 62א(א1) ואיך זה משפיע על הדוח לשנת 2026. לתיאום פגישת היכרות.
מאמר זה נועד לשם מסירת מידע בלבד, ואין לראות בו מתן חוות דעת אישית.