מיסוי משפיענים ויוצרי תוכן: מה מדווחים ואיך
צילום: AJ Montpetit (StockSnap) · רישיון CC0 1.0, ללא זכויות יוצרים
המאמר מיועד למשפיענים, ליוצרי תוכן ולמי שמתחילים לקבל כסף או מוצרים על פרסום ברשתות. תמצאו כאן מתי הפעילות נחשבת עסק, איך מתייחסים למוצרים שקיבלתם בחינם, מה קורה במע״מ ואיך מדווחים על כסף שמגיע מפלטפורמות בחו״ל.
מתי פעילות ברשתות היא עסק
אין בחוק פרק מיוחד למשפיענים. חלים עליהם הכללים הרגילים של מס הכנסה ומע״מ, כמו על כל עצמאי.
לפי סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה, חייבים במס על השתכרות מעסק או ממשלח יד, וגם על הכנסה מעסקה או מעסק אקראי בעלי אופי מסחרי. המשמעות המעשית: גם שיתוף פעולה בודד בתשלום הוא הכנסה שמדווחים עליה.
כדי להבחין בין תחביב לעסק בודקים בדרך כלל את התמונה הכוללת:
- כמה פעמים אתם מפרסמים בתשלום, והאם יש לזה רצף.
- מה היקף ההכנסות, בכסף ובמוצרים.
- האם יש התארגנות של עסק: הסכמים עם מותגים, סוכן, ציוד, מחירון.
- האם אתם פונים למותגים או מקבלים מהם פניות באופן קבוע.
ככל שיותר תשובות הן כן, הפעילות נראית כמו עסק. בשלב הזה פותחים תיק במס הכנסה, במע״מ ובביטוח הלאומי. במאמר על עוסק פטור או עוסק מורשה הסברנו איך בוחרים את סוג התיק, ובמאמר על ביטוח לאומי לעצמאים מה משלמים שם.
מוצרים ושירותים שקיבלתם בחינם (ברטר)
ברטר הוא עסקת חליפין: אתם נותנים פרסום, והמותג נותן לכם מוצר, ארוחה, טיפול או חופשה במקום כסף. מבחינת המס זו עדיין עסקה.
- במע״מ: סעיף 10 לחוק מע״מ קובע שעסקה שתמורתה כולה או חלקה לא בכסף, מחירה הוא המחיר שהיה משתלם בעדה בתנאים רגילים. כלומר, מעריכים את השווי של מה שקיבלתם.
- תרומה, תמיכה או סיוע: לפי סעיף 12 לחוק מע״מ, תרומה, תמיכה או סיוע אחר שקיבל עוסק נחשבים חלק ממחיר העסקאות שלו.
- במס הכנסה: שווי המוצר או השירות שקיבלתם בתמורה לפרסום הוא חלק מההכנסה מהעסק, בדיוק כמו תשלום בכסף.
הטבלה מסכמת איך מתייחסים לסוגי תמורה נפוצים, נכון לשנת 2026.
| מה קיבלתם | הכנסה למס הכנסה | חלק מהמחזור למע״מ |
|---|---|---|
| תשלום בכסף | כן | כן |
| מוצר תמורת פוסט | כן, לפי שווי | כן, לפי שווי |
| שירות או חופשה תמורת פרסום | כן, לפי שווי | כן, לפי שווי |
| תמיכה או סיוע ממותג | כן | כן |
| מוצר בלי התחייבות לפרסם | לבדיקה* | לבדיקה* |
* מוצר שנשלח אליכם בלי שום התחייבות לפרסם הוא מקרה גבולי. כדאי לתעד מה סוכם, ולבדוק עם רואה החשבון איך לדווח.
לדוגמה: מסעדה מזמינה אתכם לארוחה בשווי ₪600 תמורת סטורי. מבחינת המס זו הכנסה של ₪600, ואם אתם עוסק מורשה, זו גם עסקה שחייבת במע״מ. על עסקה כזו מוציאים מסמך כמו על כל עסקה אחרת.
מע״מ: עוסק פטור או עוסק מורשה
נכון לשנת 2026, עוסק פטור הוא עוסק שמחזור העסקאות שלו בכל עסקיו לא עולה על ₪122,833 בשנה (סעיף 1 לחוק מע״מ). מעל הסף הזה עוברים לעוסק מורשה ומוסיפים מע״מ לחשבוניות.
שתי נקודות שמשפיענים מפספסים:
- הברטר נספר. שווי המוצרים והשירותים שקיבלתם הוא חלק ממחיר העסקאות, ולכן גם חלק מהמחזור. מי שמסתכל רק על הכסף שנכנס לחשבון עלול לעבור את הסף בלי לשים לב.
- שירות לחברה זרה. לפי סעיף 30(א)(5) לחוק מע״מ, מתן שירות לתושב חוץ חייב במע״מ בשיעור אפס. יש לכך חריגים, למשל כשהשירות ניתן בפועל גם לתושב ישראל בישראל. לכן כדאי לבדוק כל הסכם עם מותג או פלטפורמה מחו״ל לפני שמחליטים על השיעור.
הכנסות מפלטפורמות בחו״ל
תשלומים מיוטיוב, טיקטוק, מטא או מותגים זרים מגיעים בדרך כלל מחברות מחוץ לישראל. זה לא משנה את החובה לדווח: תושב ישראל חייב במס על הכנסתו שהופקה בישראל או מחוץ לישראל (סעיף 2 לפקודה).
- ההכנסה נרשמת בספרים בשקלים, לפי שער החליפין.
- אם פלטפורמה ניכתה מס במדינה זרה, אפשר לבקש עליו זיכוי בדוח השנתי. הזיכוי מוגבל לסכום המס הישראלי על אותה הכנסה (סעיפים 200 ו־204 לפקודה).
- שמרו את הדוחות החודשיים מהפלטפורמה ואת אישורי ניכוי המס. בלעדיהם קשה להוכיח מה התקבל ומה נוכה.
על דיווח של הכנסות מחו״ל, זיכוי ממס זר ואמנות מס, כתבנו בהרחבה במאמר על הכנסות מחו״ל של תושב ישראל.
מה רשות המסים בודקת
רשות המסים מתייחסת לתחום כענף לאכיפה. בהודעת דוברות של רשות המסים מ־16.12.2024 פורסם שבמסגרת מבצע מע״מ ארצי נערכו ביקורות גם אצל משפיעני רשת. לפי ההודעה, נבדקו בין היתר:
- עסקאות ברטר עם לקוחות שמבקשים פרסום.
- תרומות, תמיכה או סיוע שמשפיענים מקבלים מחברות.
- השוואה בין הדיווח לבין הכנסות מאינסטגרם, יוטיוב, טיקטוק ופלטפורמות אחרות.
בחלק מהתיקים שנבדקו אותרו ליקויים, והם הועברו לטיפול אזרחי ופלילי. הנתונים בפרופיל שלכם גלויים לכולם, גם לרשות המסים. היקף הפרסום ורמת החיים שמוצגת ברשת יכולים לשמש בסיס להשוואה מול הדיווח.
הוצאות שאפשר לקזז
כמו בכל עסק, מותר לנכות הוצאות שהוצאו לייצור ההכנסה: ציוד צילום, תאורה, תוכנות עריכה, שירותי עריכה ומיתוג, וחלק מהוצאות הטלפון והאינטרנט. הוצאה שיש בה גם רכיב פרטי מוכרת רק בחלקה. במאמר על הוצאות מוכרות למע״מ ולמס הכנסה פירטנו את הכללים.
צעדים מעשיים
- פתחו תיק במס הכנסה, במע״מ ובביטוח הלאומי כשהפעילות מתחילה להיות קבועה, ולא אחרי שנה של הכנסות.
- נהלו רשימה של כל שיתוף פעולה: מותג, תאריך, מה קיבלתם ומה השווי.
- הוציאו מסמך על כל עסקה, גם כשהתמורה היא מוצר.
- בדקו את המחזור מדי רבעון, כולל ברטר, כדי לדעת מתי אתם מתקרבים לסף של עוסק פטור.
- שמרו את דוחות הפלטפורמות ואת אישורי ניכוי המס בחו״ל.
אנחנו מלווים יוצרי תוכן בפתיחת התיק, בדיווח השוטף ובדוח השנתי, כולל הכנסות מחו״ל וברטר.
קראו גם: מע״מ אפס על שירותים לתושב חוץ · מקדמות מס הכנסה.
שאלות נפוצות
קיבלתי מוצר בחינם ופרסמתי אותו בסטורי. זו הכנסה?
אם קיבלתם את המוצר בתמורה לפרסום, זו תמורה בשווה כסף. במע״מ, עסקה שתמורתה לא בכסף נמדדת לפי המחיר שהיה משתלם בתנאים רגילים (סעיף 10 לחוק מע״מ). גם למס הכנסה השווי הזה הוא חלק מההכנסה מהעסק.
האם גם שיתוף פעולה חד־פעמי חייב בדיווח?
כן. פקודת מס הכנסה מחייבת במס גם הכנסה מעסקה אקראית בעלת אופי מסחרי (סעיף 2(1)). גם בלי עסק פעיל, הכנסה כזו מדווחים.
עד איזה מחזור אפשר להיות עוסק פטור?
נכון לשנת 2026, עוסק פטור הוא עוסק שמחזור העסקאות שלו לא עולה על ₪122,833 בשנה. שווי של מוצרים ושירותים שקיבלתם בברטר הוא חלק ממחיר העסקאות, ולכן כדאי לכלול אותו כשבודקים את המחזור.
יוטיוב או טיקטוק משלמים לי מחו״ל. צריך לדווח בישראל?
כן. תושב ישראל חייב במס על הכנסותיו בישראל ומחוץ לישראל (סעיף 2 לפקודה). אם נוכה מס בחו״ל, אפשר לבקש עליו זיכוי בדוח השנתי, בתנאים ובתקרות שבחוק.
האם רשות המסים באמת בודקת משפיענים?
כן. בדצמבר 2024 פרסמה רשות המסים שבביקורות מע״מ אצל משפיעני רשת נבדקו עסקאות ברטר, תמיכה שקיבלו מחברות והשוואה בין הדיווח להכנסות מאינסטגרם, יוטיוב וטיקטוק.
יוצרים תוכן ורוצים לסדר את הדיווח לפני שהוא הופך לבעיה? נשמח להיפגש לפגישת היכרות ולבנות איתכם שיטת עבודה פשוטה.
מאמר זה נועד לשם מסירת מידע בלבד, ואין לראות בו מתן חוות דעת אישית.