מע״מ אפס על שירותים לתושב חוץ: מתי זה חל
צילום: Negative Space (StockSnap) · רישיון CC0 1.0, ללא זכויות יוצרים
המאמר מיועד לעוסקים מורשים ולחברות שנותנים שירותים ללקוחות בחו״ל: פרילנסרים, מפתחים, מעצבים, יועצים וחברות שירות. תמצאו כאן מתי השירות חייב במע״מ בשיעור אפס, מתי לא, ואיזה תיעוד צריך לשמור.
מה אומר החוק
לפי סעיף 30(א)(5) לחוק מס ערך מוסף, מתן שירות לתושב חוץ הוא עסקה שהמס עליה בשיעור אפס. במילים פשוטות: אתם מוציאים חשבונית מס בלי מע״מ, ומדווחים עליה בדוח התקופתי כעסקה בשיעור אפס.
שיעור אפס אינו פטור. לפי סעיף 30(ב), מי שחל עליו שיעור אפס נחשב חייב במס. המשמעות המעשית היא שאתם ממשיכים לנכות את המע״מ ששילמתם על ההוצאות של העסק, כמו מחשב, תוכנות ושכירות משרד. בעסקה פטורה אין זכות כזו.
מי נחשב תושב חוץ
החוק בודק שני דברים:
- תושבות. לפי סעיף 1 לחוק, תושב חוץ הוא יחיד שיושב דרך קבע מחוץ לישראל, או חבר בני אדם (למשל חברה) שנרשם או התאגד רק מחוץ לישראל.
- אין פעילות בישראל. לעניין שיעור אפס, סעיף 30(ג) מוסיף תנאי: תושב החוץ נמצא מחוץ לישראל, ואין לו עסקים או פעילות בישראל.
לכן חברה זרה עם סניף, משרד או פעילות בישראל לא בהכרח נחשבת תושב חוץ לעניין זה. מקרים כאלה כדאי לבדוק לפני שמוציאים חשבונית.
מתי לא חל שיעור אפס
גם כשהלקוח תושב חוץ, יש מקרים שבהם השירות חייב במע״מ מלא, 18% נכון לשנת 2026:
- השירות ניתן בפועל גם לגורם ישראלי. לפי סעיף 30(א)(5), אם לפי ההסכם השירות ניתן בפועל גם לתושב ישראל בישראל, לשותפות שרוב הזכויות בה של תושבי ישראל, או לחברה שנחשבת תושבת ישראל לצורכי מס הכנסה, לא רואים בו שירות לתושב חוץ.
- שירות שנוגע לנכס בישראל. לפי תקנה 12א(א) לתקנות מע״מ, שירות שניתן לגבי נכס שנמצא בישראל לא נהנה משיעור אפס. לדוגמה, ניהול או שיפוץ של דירה בישראל שבעליה גר בחו״ל. יש חריגים מצומצמים, למשל כלי שיט וכלי טיס.
- שירות לתושב חוץ אחר שנמצא בישראל. לפי תקנה 12א(ג), אם תושב חוץ מזמין שירות שניתן לתושב חוץ אחר בזמן שהותו בישראל, ככלל לא חל שיעור אפס.
- שירותים שהחריג שר האוצר. הסעיף עצמו מאפשר לשר האוצר לקבוע שירותים שלא ייהנו משיעור אפס.
פרילנסרים עם לקוחות בחו״ל
הטבלה מציגה כמה מצבים נפוצים ואת התוצאה הצפויה לפי הכללים שלמעלה, נכון לשנת 2026. כל מקרה תלוי בפרטים של ההסכם.
| המצב | שיעור המע״מ הצפוי |
|---|---|
| פיתוח תוכנה לחברה בחו״ל | אפס |
| עיצוב ללקוח פרטי בחו״ל | אפס |
| שירות לחברה זרה עם פעילות בישראל | לבדוק, ייתכן 18% |
| השירות ניתן בפועל לחברה ישראלית* | 18% |
| ניהול נכס בישראל לבעלים בחו״ל | 18% |
* למשל, חברה זרה מזמינה ומשלמת, אבל העבודה נעשית בשביל החברה הבת שלה בישראל.
כמה דברים שכדאי לשים לב אליהם:
- מקום העבודה לא קובע. זה שאתם עובדים מישראל לא מבטל את שיעור האפס. מה שקובע הוא מי הלקוח ולמי ניתן השירות בפועל.
- עבודה דרך פלטפורמה. כשהתשלום עובר דרך אתר תיווך בינלאומי, בדקו מי הצד להסכם ומי מקבל את השירות בפועל. לפעמים הלקוח הסופי ישראלי.
- עוסק פטור. עוסק פטור לא גובה מע״מ בכל מקרה, ולכן השאלה רלוונטית בעיקר לעוסק מורשה ולחברה. על ההבדלים כתבנו במאמר עוסק פטור או עוסק מורשה.
- מכירת נכס בלתי מוחשי. מכירה של נכס בלתי מוחשי לתושב חוץ, כמו זכויות בתוכנה או בעיצוב, חייבת גם היא בשיעור אפס, לפי סעיף 30(א)(2).
התיעוד שצריך לשמור
לפי תקנה 12(א) לתקנות מע״מ, שיעור אפס על שירות לתושב חוץ מותנה בכך שתוכיחו לרשות המסים שני דברים:
- רישום בספרים. מחיר העסקה רשום בספרי החשבונות של העסק, כולל דרך התשלום והמטבע שבו שולם.
- מסמך בכתב. יש בידיכם הסכם או מסמך אחר בכתב שמאשר את פרטי העסקה.
בנוסף, מומלץ לשמור:
- מסמך שמראה שהלקוח רשום ופועל בחו״ל, כמו תעודת התאגדות או פרטי רישום.
- תכתובת או הזמנת עבודה שמראה מי מקבל את השירות בפועל.
- אישורי העברה בנקאית מחשבון בחו״ל.
כשחשבונית אחת כוללת גם עסקאות בשיעור אפס וגם עסקאות חייבות בשיעור מלא, מציינים כל סוג עסקה בנפרד, לפי סעיף 47(ג) לחוק. כך מוסבר גם בהוראת פרשנות מע״מ 01/2025. אם אתם חייבים בדיווח מפורט למע״מ, גם החשבוניות האלה נכנסות לדוח.
טעויות נפוצות
- להוציא חשבונית בלי מע״מ רק כי הלקוח “מחו״ל”, בלי לבדוק אם יש לו פעילות בישראל.
- לא לשמור הסכם בכתב. הזמנה בעל פה או בהודעה קצרה עלולה לא להספיק בביקורת.
- לשכוח לנכות את מע״מ התשומות. גם עסק שרוב העסקאות שלו בשיעור אפס זכאי לנכות את המע״מ ששילם על ההוצאות.
אנחנו בודקים עם הלקוחות שלנו את ההסכמים מול לקוחות בחו״ל, ומוודאים שהחשבוניות והדיווחים נכונים כבר מהעסקה הראשונה.
שאלות נפוצות
אני פרילנסר ועובד עם לקוח בארה״ב. אני צריך לגבות ממנו מע״מ?
אם אתם עוסקים מורשים, הלקוח הוא תושב חוץ שאין לו עסקים או פעילות בישראל, והשירות לא ניתן בפועל גם לגורם ישראלי ולא נוגע לנכס בישראל, השירות חייב במע״מ בשיעור אפס. כלומר, מוציאים חשבונית בלי מע״מ, אבל מדווחים עליה.
מה ההבדל בין שיעור אפס לבין פטור ממע״מ?
בשיעור אפס העסקה חייבת במע״מ, אבל בשיעור של 0%. לכן מותר לנכות את המע״מ ששילמתם על ההוצאות של העסק. בעסקה פטורה אין זכות כזו.
הלקוח שלי חברה זרה עם סניף בישראל. חל שיעור אפס?
לא בהכרח. לצורך שיעור אפס, תושב חוץ הוא מי שנמצא מחוץ לישראל ואין לו עסקים או פעילות בישראל. לחברה עם סניף או פעילות בישראל ייתכן שיחול מע״מ מלא, ולכן כדאי לבדוק את המקרה עם רואה החשבון.
אילו מסמכים צריך לשמור כדי להחיל שיעור אפס?
לפי תקנות מע״מ צריך לרשום בספרים את מחיר העסקה, דרך התשלום והמטבע, ולהחזיק הסכם או מסמך אחר בכתב שמאשר את פרטי העסקה. מומלץ לשמור גם מסמכים שמראים שהלקוח רשום ופועל בחו״ל.
עוסק פטור שעובד עם לקוחות בחו״ל צריך לדעת את הכללים האלה?
עוסק פטור לא גובה מע״מ בכל מקרה, ולכן השאלה של שיעור אפס רלוונטית בעיקר לעוסק מורשה ולחברה. עוסק פטור צריך לעקוב אחרי תקרת המחזור השנתית.
עובדים עם לקוחות בחו״ל ולא בטוחים אם להוציא חשבונית עם מע״מ או בלי? נשמח להיפגש לפגישת היכרות ולבדוק את ההסכמים שלכם.
מאמר זה נועד לשם מסירת מידע בלבד, ואין לראות בו מתן חוות דעת אישית.