דרישת תשומות מאוחרת במע״מ: מה עושים אחרי שישה חודשים

המאמר מיועד לעוסקים מורשים ולחברות שגילו חשבוניות ספקים שלא נכנסו לדוח המע״מ בזמן. תמצאו כאן את הכלל, את האפשרות לבקש הארכה, ומה כדאי לבדוק לפני שמגישים בקשה.

הכלל: שישה חודשים מתאריך החשבונית

מס תשומות הוא המע״מ ששילמתם לספקים על קניות ושירותים לעסק. עוסק מורשה מנכה אותו מהמע״מ שהוא חייב לשלם על המכירות שלו.

לפי סעיף 38(א) לחוק מע״מ, מותר לנכות מס תשומות שכלול באחד מהמסמכים האלה, ובלבד שהניכוי נעשה בתוך שישה חודשים מיום הוצאתם:

• חשבונית מס שהוצאה לכם כדין.
• הצהרת ייבוא על שמכם.
• מסמך אחר שהמנהל אישר לעניין זה, על שמכם.

המועד נספר מתאריך הוצאת החשבונית, לא מתאריך התשלום ולא מהיום שבו החשבונית הגיעה אליכם. גם כשחשבונית נשכחת במגירה, הזמן ממשיך לרוץ.

לדוגמה: חשבונית מס מ־10.1.2026 צריכה להיכלל בדוח המע״מ בתוך שישה חודשים מ־10.1.2026. אם לא נכללה עד אז, הניכוי אפשרי רק באישור המנהל.

האפשרות לבקש הארכה

סעיף 116(א) לחוק מע״מ מאפשר למנהל להאריך מועדים שנקבעו בחוק, כולל המועד לניכוי מס תשומות. יש לכך מגבלה אחת ברורה: המנהל לא יאריך את המועד לניכוי מס תשומות לתקופה של יותר מחמש שנים.

כמה נקודות לגבי ההארכה:

• ההארכה היא סמכות של המנהל, ולא זכות של העוסק. החוק לא מפרט תנאים שבהם ההארכה ניתנת אוטומטית. ההחלטה בשיקול דעת המנהל, ולכן הבקשה צריכה להיות מנומקת ומגובה במסמכים.
• חמש שנים זו התקרה. גם בקשה מנומקת לא תאפשר ניכוי של חשבונית ישנה יותר.
• המנהל רשאי להתנות את ההארכה בערובות, לפי סעיף 116(ב).

הערה על מקור הכלל: לפעמים מזכירים בהקשר הזה את תקנה 23 לתקנות מע״מ. בדקנו את נוסח התקנות, ותקנה 23 עוסקת בטופס הדוח התקופתי ובאופן הגשתו. המקור להארכת המועד הוא סעיף 116(א) לחוק.

איך מגישים בקשה

אין בחוק טופס ייעודי לבקשה הזו. בפועל, פונים בכתב למשרד מע״מ האזורי שבו העסק רשום, ומבקשים להאריך את המועד לניכוי לפי סעיף 116(א). את פרטי ההגשה העדכניים כדאי לוודא מול המשרד האזורי.

מה כדאי שהבקשה תכלול:

1. רשימת החשבוניות: מספר, תאריך, ספק, סכום לפני מע״מ וסכום המע״מ.
2. העתקים של החשבוניות.
3. הוכחת תשלום לספק, למשל העברה בנקאית.
4. הסבר ענייני למה החשבוניות לא נכללו בזמן: חשבונית שהגיעה באיחור, טעות ברישום, החלפת מנהל חשבונות, מחלוקת עם הספק שהתבררה מאוחר.
5. לחשבוניות מעל הסף של חשבונית ישראל, את מספר ההקצאה.

ככל שהבקשה מוגשת קרוב יותר לגילוי הטעות, וההסבר ברור יותר, קל יותר להציג אותה כטעות תמימה ולא כהתנהלות רשלנית.

מספר הקצאה באיחור לא מאריך את המועד

מאז שהמודל של חשבונית ישראל נכנס לתוקף, מס תשומות מחשבונית שסכומה לפני מע״מ עולה על ₪5,000 (נכון לשנת 2026, מ־1.6.2026) מותר בניכוי רק אם יש בה מספר הקצאה (סעיף 38(א1)).

ספק רשאי לבקש מספר הקצאה גם אחרי שהוציא את החשבונית. סעיף 47(א2)(4) לחוק קובע במפורש שזה לא משנה את המועד לניכוי לפי סעיף 38(א). כלומר:

• אם הספק השלים את המספר בתוך שישה החודשים, אפשר לנכות כרגיל.
• אם המספר הגיע אחרי שישה חודשים, צריך גם מספר הקצאה וגם אישור המנהל להארכת המועד.
• בלי מספר הקצאה, הארכת מועד לא תעזור: החשבונית עדיין לא ניתנת לניכוי.

לדוגמה: קיבלתם ב־2.7.2026 חשבונית על ₪8,000 לפני מע״מ, בלי מספר הקצאה. גיליתם את זה רק בבדיקה בפברואר 2027, אחרי ששת החודשים. כדי לנכות את המע״מ צריך שני דברים: שהספק יבקש מספר הקצאה לחשבונית, ושמנהל מע״מ יאשר להאריך את המועד. אם רק אחד מהם קורה, הניכוי לא מותר.

הקנס על תשומות שלא נרשמו

סעיף 95(א1) לחוק מוסיף שיקול כספי. אם עוסק לא רשם בספרים חשבוניות מס שהיה זכאי לנכות לפיהן, המנהל רשאי להטיל עליו קנס של 30% ממס התשומות שלא נוכה במועד, כשהתשומות האלה הובאו בחשבון בשומה של המנהל, או בדוח משלים או תקופתי שהעוסק הגיש בעקבות זה.

המטרה של הסעיף היא לעודד רישום שוטף ומלא. בפועל, תשומות שלא נרשמו עלולות לעלות יותר מהמע״מ שבהן.

טעויות נפוצות

• לחכות לסוף השנה. בדיקה שנתית מגלה חשבוניות כשחלק מהן כבר מחוץ לחלון של שישה חודשים. כדאי להתאים את הנהלת החשבונות לכרטסות הספקים כל חודש או חודשיים.
• לספור מתאריך התשלום. הספירה מתחילה בתאריך החשבונית.
• להסתמך על חשבון עסקה. חשבון עסקה או פרופורמה לא מאפשרים ניכוי מס תשומות. צריך חשבונית מס.
• להזין את החשבונית בדוח מאוחר בלי אישור. ניכוי אחרי שישה חודשים בלי אישור המנהל עלול להיפסל בביקורת. עוסקים שמגישים דיווח מפורט למע״מ מדווחים כל חשבונית בנפרד, והתאריך שלה גלוי לרשות.

מה אנחנו בודקים

לפני שמגישים בקשה אנחנו בודקים אילו חשבוניות עדיין בתוך המועד, אילו צריכות מספר הקצאה, ואם הבקשה כדאית לעומת הסכום. כדאי לקרוא גם על הוצאות מוכרות למע״מ ולמס הכנסה, כי לא כל מע״מ ששולם מותר בניכוי מלכתחילה.